פברואר7
אהבת פלסטיק
תגובה אחת . עודכן לפני 2 ימים, 18 שעות.
כבר זמן רב שיוצא לי לראות סביבי אנשים המתלוננים שהרגשות שהם מפתחים אינם הדדיים, דבר הגורם להם לתסכול רב ולכאבי ראש, לב, ביצים וחצוצרות. בזמן האחרון יצא לי להחשף גם ללא מעט בחורות המביעות אובססיביות כפייתית כלפי בנים מסוימים, וכששאלתי אותן לסיבה – הן טענו שהן מאוהבות.
נשאלת השאלה – האם זו באמת אהבה?
על מנת לענות על השאלה, אפרט מעט על מרכיב האהבה – הלא הוא הרגש; תחושה מסתורית המסוגלת להפוך חומות לאפר ועקרונות לקובץ מילים חסר משמעות.
כשאנו מתחילים להקשר לבן אדם, אנו מפתחים כלפיו רגשות – דחפים מוזרים הנוצרים ע"י הלב והנפש הדוחפים אותנו להתגעגע אל אדם מסוים בחסרונו, ולעיתים גם להתחרפן לא מעט מדברים שונים שהוא עושה, ובעיקר מאלה שהוא שלא. בהתחלה הרגשות חלשים, אך מתחזקים במהירות. הרגשות הללו שואפים לגדול, להתפתח ולהתממש.
כשהרגש הדדי – מה טוב. הרגשות של שני בני הזוג ממשיכים לצמוח והאהבה פורחת כאש בשדה קוצים.
אך מה קורה בסיטואציה מעט יותר נפוצה – כשהרגש לא הדדי, ולפיכך אינו מתממש?
נטייתו הטבעית של הרגש הוא לצמוח, ויעשה כן גם הפעם. רק שכעת, הוא אינו מתמלא באהבה, אלא באשליה מתוקה, ובכך הופך את הרגש לאובססיה. הרגשת ההחמצה עוטפת אותנו מכל עבר, אנו מרגישים עקצוצים בלב וכאבים בחזה בדיוק כמו באהבה אמיתית. כשנראה את אותו הבחור עובר למצב In Relationship בפייסבוק – נתחרפן, וכשנראה אותו מתחבק עם בחורה אחרת – נשתגע. אנו מרגישים אומללים, ורוצים את אותו האדם יותר מתמיד. לכאורה אנו סובלים מן אהבה נכזבת.
אז מה בכלל ההבדל בין אובססיביות לאהבה?
ההבדל פשוט; האובססיה גורמת לרגשות שלנו להתנפח ולצאת מגדר כל פרופורציה. אנחנו לא באמת כ"כ חושקים באדם, ולמען האמת – נסתדר מעולה גם בלעדיו. רגשות ההחמצה והדיכאון נובעת מכך שהרגש מנופח יתר על המידה, ואולי גם מהעובדה שטבע האדם הוא לרצות את מה שאינו בהישג ידו. האהבה שלנו היא לא יותר מאהבת פלסטיק שקופה וריקנית אשר מכילה כלום, כלום, ועוד קצת כלום.
ומה קורה כשהאובססיה הזאת בסופו של דבר מתממשת? היא מתפוצצת כמו בועה, משום שאין בסיס אמיתי לאובססיה הזאת. כשזה קורה, אנחנו תוהים לעצמנו לאן נעלמה כל ה"אהבה" שהרגשנו קודם.
אז זהו – היא לא היתה קיימת מלכתחילה!
אובססיה אינה אהבה. אל לנו להשלות עצמנו בסיפורי פיות ולהרגיש רגשות נחיתות ועצבות בגלל בועה ריקה שתתנפץ בסופו של דבר ותשאיר לא יותר מריקנות בלב. כאשר רגשותינו אינם הדדים, מוטב לעזוב אותם, ולא להסחף לכל אקסטזת האובססיות. זה לא באמת כזה כואב; הכל בראש, ובעיקר בדימיון.
תגובה אחת
18 תגובות .
