יוני30
בגידות ונעליים
8 תגובות . עודכן לפני 4 חודשים, 3 שבועות.
האנשים בעולם מתחלקים לשלושה חלקים:
א. האנשים שבגדו
ב. האנשים שנבגדו
ג. האנשים שגרים בארץ הטלטאביז
אם קוראים כאן אנשים מהקבוצה השלישית, אני ממליץ לכם לסגור את המחשב וללכת לאכול איזה טאבי-טוסט.
הדעה הרווחת בעם היא שרק אנשים קרי לב, בלי ערכים ואמות מוסר, מסוגלים לעשות משהו נורא כמו לבגוד בבני הזוג שלהם. הרי אין דבר נוראי יותר מלבגוד באדם שהחליט להתמסר אליך בכל כולו, נכון?
כן ולא.
ראשית כל, יש להדגיש שאני עוסק במקרים בהם בני הזוג רציניים, ולא מדובר בערסים בני תשע שמתחרים עם שאר חיות הבית על תואר "זיין השנה".
תאמינו או לא, בגידות יכולות לקרות בכל מקום, בכל קשר, ואפילו בין האנשים הכי טהורים וטובים. אפילו אתם, בתור אנשים שתופסים עצמכם כיצורים מתקדמים ולא נבזיים, מסוגלים לבגוד תוך רגע.
נבדיל בין 2 מקרים של בגידות:
בגידה פיזית היא בגידה המכילה מגע פיזי (נשיקות, מזמוזים, סקס) עם מישהו שהוא לא בן הזוג שלכם.
בגידה רגשית היא בגידה הכוללת רגש כלפי אדם אחר, אך לא בהכרח מלווה באלמנטים פיזיים (בגידה פיזית).
כאמור בגידה רגשית היא גרועה על פי כמה וכמה. תארו לעצמכם את הסיטואציות הבאות:
גבר בא ואומר לבת זוגתו, "אני מצטער… הייתי אתמול במועדון שתיתי השתכרתי מת והתנשקתי עם מישהי".
זה יהיה נוראי, זה נכון… זה לא דבר חיובי כלל! אבל זה נסלח איכשהו… בניגוד לאם בן הזוג יבוא ויגיד,
"סליחה… התאהבתי במישהי אחרת במקומך… לא, אל תביני אותי לא נכון… לא התנשקנו או משהו… פשוט התחלתי להתאהב בה במקומך".
אפילו שבבגידה הרגשית לכאורה אין את האלמנט של הבגידה הפיזית, היא נוראית הרבה יותר… כי על בגידה פיזית אפשר לסלוח בדרך לא דרך, אבל כשמדובר על בגידה רגשית… על מה כבר יש לסלוח? הרגש נעלם, ונראה שאפילו סנטה קלאוס לא יוכל להחזיר אותן בחג המולד.
ברגעים טובים של הקשר (בהתחלתו, בעיקר) אנו מסופקים (רגשית כמובן), ולא משנה כמה אנשים יתחילו איתנו – אנו נדחה אותם, כי הם לא מעניינים אותנו. יש לנו את החבר/ה שלנו, והיא כל עולמנו. אך כשהקשר מתחיל לדעוך, בין אם נרצה זאת ובין אם לא – נתחיל לפזול הצידה ולרצות להפתח ולהקשר אל אנשים חדשים. ואז אנו מנסים להכחיש זאת ולשקר לעצמנו, הרי זה לא הגיוני, הרי אנחנו לא בוגדים, זה לא באמת יכול להיות. אנחנו לא באמת נרצה מישהי אחרת. אבל אנו לא שולטים במחשבות האלה. מה לעשות, כרגע אדם אחר מספק אותך, ומה לעשות שזה לא חבר/ה שלך.
הבעיה בבגידות נעוצה בקשר הרקוב מלכתחילה, הרי שאם הקשר לא היה בעייתי, הבגידה לא היתה עולה בראשו של הבן זוג. לכן זה מרגיש לא בסדר… מדובר בבגידה רגשית ולא פיזית. אם אנחנו מגיעים לרמה של לבגוד רגשית, זה כבר נורא מספיק והקשר יתנתק – בין אם נבגוד פיזית או לא.
אם נבגוד רגשית אך נציב לעצמנו גבולות, ולא נתנשק עם הבחור/ה, בסופו של דבר נפרד מבן הזוג הנוכחי, והכל יגמר, בתירוץ של "הקשר כבר לא פעם, זה לא עובד, בוא נפרד".
אם נבגוד רגשית ולא נציב גבולות, וכן נתנשק ונזרום עם אותו בחור/ה – עדיין הכל יגמר. הפעם בתירוץ של "בגדתי, אני לא אמין, הגיע הזמן לנתק את הקשר".
אבל תכלס, מה זה משנה בכלל? בגדת רגשית – זה כבר לא משנה אם תתנשק עם מישהי אחרת או לא, זה כבר לא משנה אם סיבת הפרידה תהיה בגידה או קשר כוזב. בשורה התחתונה אתם נפרדים, ולכן הבגידה הפיזית זניחה לעומת הרגשית.
אם אנו מרגישים שאנו מתחילים לפזול הצידה, זה אמור להדליק לנו נורה אדומה, שכן העובדה שזה קורה מעידה על כך שהקשר שלנו דפוק. יש ללכת בלי בושה לבן הזוג ולהגיד לו, "שמע, אני מתחילה להסתכל על בנים אחרים, הקשר שלנו מתחיל להדפק. בוא נטפל בזה עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי…"
במילים אחרות, חבר שלך בגד בך? את לא יכולה לטעון שלא ידעת שזה עלול לקרות – שכן אם הקשר שלכם לא היה במצב כזה, לא היה לו שום צורך לבגוד. בגידות לא באות משום מקום בהפתעה, ואם לא היה בוגד בך – היה פשוט זורק אותך. בואו נעזוב את הפוזה שלנו והכבוד ונפנים שגם אם אנחנו אלה שנבגדו, אין אנו תמימים בשדה הקרב.

Just my 2 cents opinion.
8 תגובות

























